
שיעור מספר 2
בשיעור זה נלמד: כינוי הגוף - יחיד/ה , שמי, שמך...כינוי הגוף - רבים, רבות, המספרים - נקבה (100-1), בן כמה?, חושב ש... ועוד
בשיעור זה נלמד: כינוי הגוף - יחיד/ה , שמי, שמך...כינוי הגוף - רבים, רבות, המספרים - נקבה (100-1), בן כמה?, חושב ש... ועוד
בשיעור זה נלמד: שם עצם + שם תואר, זה, זאת, אלה (הכינוי הרומז), השפות, עובד ב... / כ... , שם התואר, ועוד
בשיעור זה נלמד: "רוצה" + שם הפועל, הכיוונים: צפון, דרום..., "צריך", "יכול" + שם הפועל , ועוד
בשיעור זה נלמד: מילות הזמן (תמיד, לפעמים...), המספר המונה (10-1 זו"נ), המספר הסתמי, ועוד
בשיעור זה נלמד: ל... יש / אין (כינוי הקניין), מצפון ל... מדרום ל..., יש לי , אין לי, עסוק, פנוי, תפוס, ועוד
בשיעור זה נלמד: מה השעה?, איזה? איזו? אילו?, "אוהב", "מעדיף" + שם הפועל, ועוד
בשיעור זה נלמד: אפשר, אסור, מותר, כדאי, כדי + שם הפועל (משפט תכלית), באיזה? באיזו?, באיזה יום? באיזו שעה?, באילו ימים? באילו שעות?, מילת היחס "עם" בנטייה, ועוד
בשיעור זה נלמד: המספר הסודר, אחרי, לפני; קודם, אחר-כך, בינוני פעול, איך מגיעים ל...?, ה"א המגמה, ועוד
בשיעור זה נלמד: מילת היחס "את" בנטייה, הזוגי"להיות" - זמן עבר, גוף שלישי, "להיות" בזמן עבר, מילת היחס "אצל", כל + שם עצם, ועוד
בשיעור זה נלמד: עבר, שלמים (רוחב - גוף שלישי), עבר, שלמים (רוחב - גוף ראשון ושני), השורש והבניינים, ועוד
בשיעור זה נלמד: מילת היחס ב' בנטייה, מילת היחס "אצל" בנטייה, המשפט הסתמי, ועוד
בשיעור זה נלמד: אסור לי, מותר לי, שמות מן הגוף, ביטויים, הצבעים, שמות הילידים (ישראלי...), מילות יחס בנטייה (חתך רוחב), ועוד
בשיעור זה נלמד: עבר, פעל ל"ה, השורשים והגזרות, היה ל.... (כינוי הקניין בעבר), ועוד
בשיעור זה נלמד: הסמיכות, מילת היחס מ' / "מן" בנטייה, עבר, הפעיל פ"נ + ע"ו, עבר, הפעיל פ"י, ועוד
בשיעור זה נלמד: עבר, פיעל ל"ה, עבר, פעל ל"ה + פיעל ל"ה, עבר, יכול + צריך, להצטרך, ועוד
בשיעור זה נלמד: שם תואר הנגזר משם עצם, מילת היחס "על" בנטייה, עבר, הפעיל פ"ג, למרות... (משפט ויתור), ועוד
בשיעור זה נלמד: שם העצם בנטייה, השלילה בהווה (איני, אינך...), מילת היחס "אל" בנטייה, מוצא חן בעיניי, ועוד
בשיעור זה נלמד: סימני העתיד (תחיליות וסופיות), להיות בעתיד + יהיה ל..., עתיד, פעל ע"ו, הפעיל + יכול, הציווי השלילי, רוצה, מקווה, מבקש, כדי + ש, אם... - משפט תנאי קיים, עתיד - פיעל, התפעל, נפעל, ועוד
בשיעור זה נלמד: עתיד, פעל - אפעול, אפעל, עתיד, פעל פ"ג, לדעתי..., ה... ביותר (ערך ההפלגה), ועוד
בשיעור זה נלמד: עתיד, פעל חסרי פ"י, עתיד, פעל פ"א, פ"נ, עתיד, פעל ל"ה, עתיד, פיעל ל"ה, כדאי ש..., כלי, כלים, ועוד
בשיעור זה נלמד:בניין נפעל, מילת היחס "על-ידי" בנטייה, אילו... - משפט תנאי בטל, מילות יחס: אחרי, לפני, בלעדי, ועוד
בשיעור זה נלמד : המשפט הסתמי בסביל, תואר הפועל, נפעל ל"ג, ל"א, נפעל פ"ג, נפעל ל"ה, ועוד
בשיעור זה נלמד: על ההָאָלֶפבֵּית הָעִבְרִי, התנועו"ת, "איפה? ב..." וגם "מאין? מ... ועוד
בשיעור זה נלמד: ה"א הידיעה, שם עצם מיודע + שם תואר, הזה, הזאת, האלה, מילות יחס , יש ב..., אין ב..., נמצא, ועוד
לשון |
קטע קריאה/תרגיל חזרה |
תחום תפקוד/פעולות דיבור |
שיעור 1 |
||
הָאָלֶפבֵּית הָעִבְרִי |
||
התנועות |
||
איפה? ב... |
||
מאין? מ... |
||
שיעור 2 |
||
כינוי הגוף - יחיד/ה |
קטעי קריאה |
|
בבנק - שיחה |
||
פגישה באוטובוס - שיחה |
||
שמי, שמך... |
||
כינוי הגוף - רבים, רבות |
חברים טובים - קטע |
|
ברחוב - שיחה |
||
המספרים - נקבה (100-1) |
||
בן כמה? |
||
חושב ש... |
||
תעודת זהות |
||
שיעור 3 |
||
שם עצם + שם תואר זה, זאת, אלה (הכינוי הרומז) |
||
השפות |
על חוף הים באילת - שיחה |
|
עובד ב... / כ... |
מקצועות - קטעי קריאה |
תעסוקה |
שם התואר |
||
שיעור 4 |
||
ה"א הידיעה |
||
כפר סבא - קטע |
||
שם עצם מיודע + שם תואר |
||
הזה, הזאת, האלה |
||
מילות יחס |
|
|
יש ב..., אין ב..., נמצא |
||
האולפן בכרמיאל - תרגיל מילוי |
||
מה יש בתמונה ואיפה? |
||
שיעור 5 |
||
לאן? ל... |
קטעי קריאה |
|
מילות שאלה - תרגיל |
||
מילות יחס - תרגיל |
||
"של" בנטייה (מילת שייכות) |
שיחות |
|
משפחת גולן - קטע |
משפחה / תעודת זהות |
|
לאן הם נוסעים בסוף השבוע? |
משפחה |
|
זקן, צעיר, ישן, ותיק |
||
רואה, קונה, קונה |
שיחות |
צרכנות |
שיעור 6 |
||
שם הפועל |
||
"רוצה" + שם הפועל |
שיחה |
|
ירושלים - תרגיל מילוי |
||
הכיוונים: צפון, דרום... |
ארץ ישראל (מפה) |
התמצאות במקום |
ירושלים (מפה) |
||
רמת-גן - עיר הגנים - קטע |
||
"צריך", "יכול" + שם הפועל |
תלמידה טובה - שיחה |
|
שיעור 7 |
||
הפתק |
||
מילות הזמן (תמיד, לפעמים...) |
בחור שומר מסורת |
|
המספר המונה (10-1 זו"נ) |
יש חדש! - שיחה |
דיור |
המספר הסתמי |
||
שיעור 8 |
||
ל... יש / אין (כינוי הקניין) |
מן המיתולוגיה |
|
מצפון ל... מדרום ל... |
התמצאות במקום |
|
יש לי , אין לי |
שיחה |
|
עסוק, פנוי, תפוס |
הודעה ופתק |
|
שיעור 9 |
||
מה השעה? |
התמצאות בזמן |
|
איזה? איזו? אילו? |
שיחה |
|
התנצלות |
||
"אוהב", "מעדיף" + שם הפועל |
רוני חוזר מהגן - שיחה |
|
על עבודה ומקצוע - שיחה |
תעסוקה |
|
פרטים אישיים - קטעי קריאה |
תעודת זהות |
|
הטופס |
||
שיעור 10 |
||
לכן (משפט תוצאה) |
||
הסמיכות |
||
מושב נהלל - קטע |
||
היא רוצה להיות מורה - תרגיל מילוי |
||
כאשר, כש... |
אהבה של ילד בגן - שיר |
|
אולי בפעם אחרת - שיחה |
||
ב-ל-מ -תרגיל חזרה |
||
שיעור 11 |
||
מילת היחס ל' בנטייה |
למי הם מחכים? - שיחה |
|
מסרון (SMS) + פתק |
||
לאן? למי? |
||
מילת היחס "את" |
||
הם צריכים להחליט - סיפור |
||
שיעור 12 |
||
המספר המונה (11 ואילך) |
התמצאות בזמן |
|
כמה עולה? |
שיחה |
צרכנות |
לוח השנה העברי - קטע |
||
בחנות הספרים - שיחה |
צרכנות |
|
שיעור 13 |
||
אפשר, אסור, מותר, כדאי |
שמורות טבע וגנים לאומיים |
|
במרפאה - שיחה |
בריאות |
|
כדי + שם הפועל (משפט תכלית) |
||
באיזה? באיזו? |
דורון מתקשר ומזמין טכנאי |
הזמנה |
באיזה יום? באיזו שעה? |
הפתק |
|
באילו ימים? באילו שעות? |
שיחה |
|
מילת היחס "עם" בנטייה |
||
שיעור 14 |
||
המספר הסודר |
באיזו תחנה? - שיחה |
התמצאות במקום |
אחרי, לפני; קודם, אחר-כך |
סדר יום |
|
סדר יום - תרגיל מילוי |
||
בינוני פעול |
בני-ברק - קטע |
|
השלט |
||
בקשה |
||
איך מגיעים ל...? |
שיחה |
התמצאות במקום |
ה"א המגמה |
||
שיעור 15 |
||
מילת היחס "את" בנטייה |
הזמנה לכוס קפה - שיחה |
|
הזוגי |
||
תמר רוצה לקנות מכונית - שיחה |
המלצה / בנק |
|
"להיות" - זמן עבר, גוף שלישי |
הטיול לירושלים |
מזג האוויר |
"להיות" בזמן עבר |
איך היה בחתונה? - שיחה |
|
מילת היחס "אצל" |
||
כל + שם עצם |
||
כתיבת שאלות - תרגיל |
||
מילות יחס - תרגיל |
||
הפכים - תרגיל |
||
הווה ושם הפועל - טבלת סיכום |
||
שיעור 16 |
||
זמן עבר |
||
עבר, פעל ע"ו, ע"י |
||
שאלות כל הזמן - שיר |
||
הציווי |
מפקד ומפקדת - סיפור |
|
שיעור 17 |
||
עבר, שלמים (רוחב - גוף שלישי) |
||
נתן אלתרמן - קטע |
||
תרצה אתר - קטע |
||
עבר, שלמים (רוחב - גוף ראשון ושני ׂ) |
||
יוסי מספר... - סיפור |
||
השורש והבניינים |
||
שיעור 18 |
||
מילת היחס ב' בנטייה |
מתנהג כמו תינוק - שיחה |
|
מילות יחס - תרגיל |
||
מילת היחס "אצל" בנטייה |
||
מתנה ליום הולדת - שיחה |
ברכות ואיחולים |
|
תודה |
||
המשפט הסתמי |
מה עושים בבנק? |
בנק |
מה עושים בחגים? |
||
שיעור 19 |
||
אסור לי, מותר לי |
מונולוג של חולה שפעת |
בריאות |
שמות מן הגוף |
מונה ליזה - קטע |
בריאות |
ביטויים |
בריאות |
|
הצבעים |
||
שמות הילידים (ישראלי...) |
מתנדבת בקיבוץ - סיפור |
|
מילות קישור - תרגיל |
||
מילות יחס בנטייה (חתך רוחב) |
||
שיעור 20 |
||
הודעה בתא הקולי |
הפתק |
|
אורנה פורת - קטע |
||
טוב שכן קרוב מאח רחוק - שיחה |
בקשה ותודה |
|
חבר טוב - קטע |
|
|
שיעור 21 |
||
יותר מ.../מאשר (ערך היתרון) |
אהובים ושונים - שיר |
|
היין האדום - קטע |
||
מילות יחס - תרגיל |
||
כואב ל..., לי, לך... |
בריאות |
|
למה כואב לה כל הגוף? - שיחה |
||
שיעור 22 |
||
עבר, פעל ל"ה |
קניות - שיחה |
צרכנות |
אשתי - סיפור |
||
השורשים והגזרות |
||
היה ל.... (כינוי הקניין בעבר) |
השורשים של העם היהודי - קטע |
|
סבתא מספרת - תרגיל מילוי |
||
שיעור 23 |
||
הסמיכות |
||
הטיול למדבר יהודה - סיפור |
||
מילת היחס מ' / "מן" בנטייה |
||
עבר, הפעיל פ"נ + ע"ו |
תֵאטרון "גשר" - קטע |
|
עבר, הפעיל פ"י |
||
סיפור המבול |
||
שיעור 24 |
||
עבר, פיעל ל"ה |
||
טעיתי נורא - שיר |
||
אצל סבא וסבתא - שיר |
||
עבר, פעל ל"ה + פיעל ל"ה |
||
הדייר החדש - שיחה |
תלונה והתנצלות |
|
עבר, יכול + צריך, להצטרך |
||
שיעור 25 |
||
שם תואר הנגזר משם עצם |
הפלמנקו - קטע |
|
מכתב להורים - קטע |
||
מילת היחס "על" בנטייה |
סיפור גן העדן |
|
עבר, הפעיל פ"ג |
||
למרות... (משפט ויתור) |
||
מאדאם קירי - קטע |
||
מילות קישור - תרגיל |
||
שיעור 26 |
||
שם העצם בנטייה |
||
כיפה אדומה - סיפור |
||
הרב אלימלך פירר - קטע |
||
השלילה בהווה (איני, אינך...) |
שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם |
|
מילת היחס "אל" בנטייה |
שיחה ממתינה - שיחה |
|
מוצא חן בעיניי |
חגיגת בר מצווה - קטע |
|
המולדת האמיתית - קטע |
||
בחנות הבגדים - שיחה |
צרכנות |
|
שיעור 27 |
||
זמן עתיד |
||
סימני העתיד (תחיליות וסופיות) |
||
להיות בעתיד + יהיה ל... |
||
יש לי חלום - קטע |
||
עתיד, פעל ע"ו, הפעיל + יכול |
||
נר ראשון של חנוכה - שיחה |
||
הציווי השלילי |
||
רוצה, מקווה, מבקש, כדי + ש |
||
אם... - משפט תנאי קיים |
||
עתיד - פיעל, התפעל, נפעל |
||
הילדים באים הביתה לשבת |
||
שיעור 28 |
||
שם הפעולה |
||
המודעה |
||
"יד חריף" מרכז לאומנויות - קטע |
||
אלא |
||
אבל, אלא |
||
שיעור 29 |
||
עתיד, פעל - אפעול, אפעל |
||
בית הספר העתידני - קטע |
||
עתיד, פעל פ"ג |
||
מן החדשות - קטע |
||
הזמנה למפגש - קטע |
המכתב |
|
לדעתי... |
||
ה... ביותר (ערך ההפלגה) |
שלגיה ושבעת הגמדים - סיפור |
|
שיעור 30 |
||
חיפוש עבודה - קטע |
תעסוקה |
|
בעל -, חסר - |
||
מודעות דרושים |
||
יש לה הרבה הוצאות - קטע |
תעסוקה |
|
אצל "קוראת בקלפים" - שיחה |
תעסוקה |
|
על עצמי, מעצמי, את עצמי... |
||
שיעור 31 |
||
עתיד, פעל חסרי פ"י |
||
עתיד, פעל פ"א, פ"נ |
||
עתיד, פעל ל"ה |
צמד חמד - שיחה |
צרכנות |
עתיד, פיעל ל"ה |
||
כדאי ש... |
המלצה |
|
חזון אחרית הימים - קטע |
||
כלי, כלים |
||
סיכום העתיד - כתיבת שאלות |
||
סיכום העתיד - תרגיל |
||
שיעור 32 |
||
הציווי |
נפש בריאה בגוף בריא |
|
הוראות למשתמש במחשב |
||
שיעור 33 |
||
הסביל |
||
בניין נפעל |
||
שלושה ספרים - קטע |
||
מילת היחס "על-ידי" בנטייה |
||
אילו... - משפט תנאי בטל |
אהבתו של חייל - שיר |
|
מילות יחס: אחרי, לפני, בלעדי |
||
שיעור 34 |
||
בניין פועל |
הטרגדיה של סנט לואיס - קטע |
|
לעומת... משפט ניגוד |
ים המלח וים כנרת - קטע |
|
חיים ויצמן - קטע |
||
עזר ויצמן - קטע |
||
המודעה |
||
שיעור 35 |
||
בניין הופעל |
||
חנוכת בית - שיחה |
דיור |
|
הזמנה |
||
המודעה / דיור |
||
שיעור 36 |
||
המשפט הסתמי בסביל |
||
תואר הפועל |
||
נפעל ל"ג, ל"א |
||
נפעל פ"ג |
||
מבצע יונתן - קטע |
||
נפעל ל"ה |
||
ירושלים - קטע |
||
ההיסטוריה של עם ישראל |
||
נספחים |
||
על אותיות ומספרים |
||
ספרי התנ"ך |
||
מילות יחס ומיליות |
||
מילות קישור |
||
שם העצם - יוצאים מן הכלל |
||
ש"ע / ש"ת הנגזר מן השם |
||
משקלים של בעלי מקצוע |
||
הסביל |
||
הפועל |
||
על הקורס - מדריך למורה
הקורס אולפן עברית הוא מקשה אחת, וכולל את כל אבני הבניין הבסיסיות של השפה העברית ברצף מובנה מן הקניית האלפבית ועד הקניית הפועל הסביל.
הקריאה והכתיבה
אותיות הדפוס ואותיות הכתב מוקנות בו זמנית, וראשונות מוקנות האותיות שיש ביניהן דמיון צורני (ר/ר, ה/ה ו/ו וכד'). בד בבד עם הקניית התנועות מתחיל תרגול הקריאה.
בתחילת לימוד הקריאה התלמיד קורא מילים לועזיות באותיות דפוס וכתב בו זמנית. כשם שילדים הלומדים לקרוא קוראים מילים בשפתם ולא בשפה זרה, כך התלמיד קורא מילים לועזיות שהוא מכיר ויודע. בדרך זו התלמיד מתמקד ברכישת מיומנות הקריאה בלבד, ואין הוא נדרש לשלב תהליכי למידה נוספים (הבנה, הפנמה וידיעה), שהוא נזקק להם כאשר הוא קורא מילים חדשות בשפה העברית.
בתוך כך המורה מקנה את התבניות הבסיסיות והראשוניות של השפה: כינויי הגוף, שמות העצם (מורה, תלמיד, עולה), שמות התואר (חדש, טוב), הפעלים (לומד, עובד, גר) ומילות השאלה (איפה + ב, מאין + מ, מי, מה).
התלמיד קורא וכותב מילים יחידות בעברית, ובהדרגה הוא קורא משפטים וקטעים קצרים שמופיע בהם האוצר הלשוני אשר הוקנה בכיתה.
קטעי הקריאה, הדיאלוגים והתרגילים בתחילת הקורס נכתבו באותיות כתב ובאותיות דפוס לסירוגין במכוון. זאת כדי לחזק ולבסס את השליטה באותיות הדפוס ובאותיות הכתב בד בבד עם הקניית תבניות לימוד חדשות. בתוך זמן קצר התלמיד שולט בשתי המיומנויות החשובות להמשך הלמידה: הקריאה והכתיבה.
יחידת הלימוד
יחידת הלימוד כוללת מרכיב דקדוקי, קטע קריאה ותרגול.
המרכיב הדקדוקי עשוי להיות תבנית לשון ("מוצא חן בעיניי" למשל), מילת יחס, מילת קישור, שם הפועל, זמן עבר, גזרה וכד'.
קטע קריאה: אחד העקרונות שהנחו אותי בכתיבת הקורס, היה לכתוב קטע קריאה לכל מרכיב דקדוקי נלמד. זאת לא רק משום שהטקסט מעשיר את ידיעותיו של התלמיד ובודק את יכולתו להבין את הנקרא, אלא בעיקר משום שהאוצר הלשוני בטקסט מעוגן במשפטים המצטרפים ליחידה רעיונית אחת. המרקם האסוציאטיבי בטקסט מסייע ללומד לזכור את החומר הנלמד ואת אוצר המילים החדש.
נוסף על כך, הטקסט משמש בידי המורה כלי להפעלת מיומנות הדיבור בכיתתו. שאילת שאלות על הטקסט ודיבוב התלמיד להשיב מפתחים את כשירותו התקשורתית של התלמיד.
התרגול אינו רק של התבנית הנלמדת, אלא גם של האוצר הלשוני החדש המופיע בקטע הקריאה. הטבלאות הן חלק מן התרגול, ונועדו לסייע לתלמיד להכיר את המבנים הצורניים בשפה העברית. בשל היותה צורה ויזואלית, הטבלה מוסיפה ממד של בהירות וסדר בעבור התלמיד.
האוצר הלשוני
האוצר הלשוני בספר עשיר ומגוון, והוא כולל מבעים שימושיים מחיי היום-יום.
ככלל, האוצר הלשוני המופיע בקטעי הקריאה אינו נלמד באופן חד-פעמי, אלא חוזר בקטעי הקריאה ובתרגילים לאורך כל הקורס.
לדוגמה: בתחילת הקורס הפועל "נוסדה" מופיע בקטע הקריאה על העיר כפר-סבא. לכל הדעות זהו פועל קשה ללימוד, אלא שבהקשר הטקסטואלי הוא מתבקש. לכן הפועל נלמד כמילה (כלומר רק תרגומו נדרש, בלי להתייחס לצורתו הסבילה ולנטייתו לפי הבניין והגזרה).
עם זאת אין הפועל "נוסדה" נזנח ונשכח. הוא מוזכר שוב בקטע הקריאה על המושב נהלל, ואז הוא כבר אינו חדש ללומד. בהמשך הוא מופיע בשלישית בקטע על העיר בני-ברק, ובשלב זה התלמיד מפנים אותו.
חזרה, הרחבה ועיבוי
חזרה, הרחבה ועיבוי מקדמים את הלומד, מעשירים את ידיעותיו ומסייעים לו לשנן חומר שכבר נלמד.
לדוגמה, הפועל "נמצא":
התלמיד יוצא נשכר כאשר הוא לומד את הפועל "נמצא" ואת התבנית "יש/אין ב..." בצמידות. אך טבעי הדבר ללמוד שבעברית אומרים: "יש לוח בכיתה" לעומת "דניאל נמצא בכיתה". יתר על כן, בדרך זו אפשר למנוע מן התלמיד להטמיע את השגיאה הנפוצה "יש ריטה בכיתה", כאשר למעשה הוא רוצה לומר כי ריטה נמצאת בכיתה.
לאחר ההקניה הראשונית הכוללת תרגול, התלמיד נחשף בשנית לפועל "נמצא" בעת הלימוד על ארבע רוחות השמים. אז הוא לומד כי "אילת נמצאת בדרום". לאחר מכן מופיע תרגיל מילוי ("קלוז") על ירושלים, ובו התלמיד לומד על העיר, רוכש אוצר לשוני חדש ובתוך כך מיישם את השימוש בתבנית "יש/אין ב..." ובפועל "נמצא". בשלב הזה התלמיד מפנים באופן מוחלט פועל זה.
דוגמה נוספת היא פעולת הדיבור "הזמנה":
לראשונה נלמדת פעולת דיבור זו בשיחה "דורון מתקשר ומזמין טכנאי".
בלימוד זמן העתיד הנושא חוזר ונלמד בהרחבה בשיחה "הזמנה למפגש", ועל האוצר הלשוני החדש נוסף הפועל "יתקיים". בלימוד הסביל נלמדות הצורות "ייערך" ו"מוזמן" בשיחה "חנוכת בית".
העיקרון של חזרה תוך כדי הרחבה ועיבוי עובר כחוט השני לאורך כל הקורס בכל נושאי הלימוד.
זמן העבר
ככלל, העבר נלמד על פי חלוקת הגופים לשתי קבוצות (גוף שלישי והגופים ראשון ושני) בשל הדמיון בנטייתם.
כניסת התלמיד אל "עולם העבר" נעשית בשלבים ובהדרגה:
1. ראשון נלמד הפועל "להיות" בעבר כצורה יחידה, ללא שיוך לבניין ולגזרה. זאת בשל נחיצותו מחד גיסא וכדי להכין את התלמיד ללימוד זמן העבר מאידך גיסא.
2. שנייה נלמדת גזרת ע"ו בבנין פעל משני טעמים:
א. התלמיד מפנים גזרה זו במהירות וללא קושי בשל היותה קלה ופשוטה.
ב. גזרה זו היא כלי לשינון הסיומות הקבועות של זמן עבר ולהפנמתן.
3. העבר בחתך רוחב בבניינים הפעילים ובגזרת השלמים.
כאמור, בתחילה מוקנה הגוף השלישי, ולאחריו מוקנים הגוף הראשון והגוף השני.
בתוך זמן קצר התלמיד לומד להכיר את צורות העבר בבניינים השונים.
לאחר ההקניה והתרגול לימוד זמן העבר לא תם ולא נשלם; בלימוד הגזרות משולבים נושאי לימוד חדשים, כאשר המטרה הגלויה היא לימוד נושא דקדוקי חדש, והמטרה הסמויה היא תרגול זמן העבר.
למשל: הקטע "מתנדבת בקיבוץ" נכתב לצורך לימוד הנושא הדקדוקי "שמות הילידים" (ישראלי, ישראלית). באופן ישיר התלמיד לומד את שמות הילידים, אולם מטרתו הנוספת של הקטע היא לתרגל את זמן העבר ולחזק את התלמיד בנושא זה.
על המורה לחזור ולתרגל ללא לאות את הפעלים החדשים המצויים בקטע כגון התרגלתי, נרשמתי, החלטתי (בשם הפועל, בהווה, בעבר ובכל הגופים). כל זאת כדי לסייע בידי התלמיד להפנים את צורתו של זמן העבר בעברית.
ראוי לציין, כי הוראת זמן זה בחתך אורך (לפי הבניין והגזרה), שהייתה נהוגה בעבר, הגבילה את הלימוד והצֵרה את צעדי הלומד והמלמד. לעומת זאת הוראת העבר בחתך רוחב, הנוהגת על פי תוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך, מרחיבה את יריעת הלימוד ומאפשרת לצקת לתוכה תכנים מתחומים רבים ומגוונים. בכך הלימוד נעשה מעניין ומאתגר יותר הן בעבור התלמיד והן בעבור המורה. בדרך זו התלמיד נחשף לאוצר לשוני עשיר ומגוון, ובכך הוא מעשיר את אוצר המילים שלו וגם את ידיעותיו. כמו כן שיטה זו מקצרת את זמן הלימוד של זמן העבר ותורמת רבות להתקדמות התלמיד.
4. הגזרות
א. ראשונה נלמדת גזרת ל"ה בבניין פעל (הנקרא גם בניין קל) כיוון שבבניין זה הנטייה של העבר קלה ופשוטה בהשוואה לבניינים האחרים. כמו כן התלמיד כבר רכש והפנים את הפועל "להיות" בזמן עבר, דבר המקל על לימוד גזרה זו.
ב. אחד השיקולים לקביעת מיקומן של הגזרות בספר הוא רמת הקושי הלשוני של קטעי הקריאה. כך למשל, שתי הגזרות בבניין הפעיל פ"נ וע"ו ממוקמות בספר לפני גזרת פ"ג בבניין הפעיל. זאת כיוון שדרגת הקושי של הטקסט "תאטרון גשר", אשר נכתב לצורך הוראת הפעיל פ"נ וע"ו, נמוכה מזו של הטקסט "סיפור גן העדן", שבעזרתו נלמד הפעיל פ"ג.
ג. הוראת שתי הגזרות (הפעיל פ"נ וע"ו) זו לצד זו מסייעת בידי התלמיד לראות את המשותף להן (הבניין) ואת השוני ביניהן (הגזרה). כך התלמיד לומד להבחין בין "מַכּיר" ל"מֵבין" ובין "הִכַּרתי" ל"הֵבַנתי".
זמן העתיד
המורפולוגיה של זמן העתיד מורכבת מתבנית הנגזרת משם הפועל בתוספת תחיליות (אותיות אית"ן), ולגופים את, אתם/ן והם/ן נוספות גם סיומות.
על כן לימוד העתיד נעשה בחתך רוחב לפי:
1. הדמיון הצורני של גזירת העתיד משם הפועל.
2. חלוקה של הגופים על פי נטייתם לשתי קבוצות:
באחת קיימות התחיליות בלבד (אני, אתה, הוא, היא, אנחנו), ובשנייה נוספות על התחיליות גם סיומות (את, אתן/ן, הם/ן).
השלבים בלימוד זמן העתיד:
כהכנה נלמדים סימני העתיד (אותיות אית"ן והסיומות), וכמו בזמן העבר זמן העתיד של הפועל "להיות" מוקנה כצורה יחידה, ללא שיוך לבניין ולגזרה.
מכאן ואילך לימוד העתיד נעשה בהדרגה, מן הקל אל הקשה.
1. יחידת הלימוד הראשונה כוללת את העתיד בגזרת ע"ו בבניין פעל ובבניין הפעיל (גזרת השלמים, פ"נ, ע"ו, פ"י) מפני שבגזרות אלו העתיד נגזר משם הפועל בדרך זהה: השמטת סימני שם הפועל (ל/לְה) והוספת התחיליות והסיומות.
פעל ע"ו לָגור
ָגור
אָגור, תָגור, תָגורִי...
הפעיל שלמים לְהַרגיש
ַרגיש
אַרגיש, תַרגיש, תַרגישִי...
הפעיל פ"נ לְהַכּיר
ַכּיר
אַכּיר, תכיר, תכירי...
הפעיל ע"ו לְהָבין
ָבין
אָבין, תבין, תביני...
הפעיל פ"י לְהוֹסיף
וֹסיף
אוֹסיף, תוסיף, תוסיפי...
הפועל "יכול" (הנלמד כפועל יחיד ללא שיוך לבניין ולגזרה) נכלל ביחידה זו מכיוון שגם בפועל זה אותיות אית"ן מנוקדות בתנועה אחת - תנועת השורוק אוּכל, תוּכל, יוּכל...;
2. יחידה הלימוד הבאה כוללת את הבניינים פיעל, נפעל והתפעל.
למעט גוף ראשון יחיד, שבו ניקודה של התחילית "א" אינה תואמת את צורתו של שם הפועל, הרי גם כאן מתרחש התהליך של השמטת סימני שם הפועל והוספת התחיליות והסיומות.
לְדַבֵּר > ְדַבֵּר
אתה תְדבר, הוא יְדבר, את תְדברי, אבל: אני אֲדבר.
לְהִתלבש > ִתלבש
אתה תִתלבש, הוא יִתלבש, את תִתלבשי, אבל: אני אֶתלבש.
לְהִיכנס > ִיכנס
אתה תִיכנס, הוא יִיכנס, את תִיכנסי, אבל: אני אֶכנס.
3. לאחר מכן נלמד בניין פעל בגזרת השלמים על שתי צורותיו: צורת האפעול וצורת האפעל.
צורת האפעול נגזרת אף היא משם הפועל (השמטת ל' משם הפועל).
לִכְתוב > ִכְתוב
אתה תִכתוב, הוא יִכתוב... אבל: אני אֶכתוב.
שתי הצורות (אפעול ואפעל) קיימות בקבוצת העתיד הראשונה (הגופים אני, אתה, הוא, היא, אנחנו) – אֶכתוב, תִכתוב לעומת אֶלמד, תִלמד.
צורת העתיד של הקבוצה השנייה (הגופים את, אתם/ן, הם/ן) זהה גם באפעול וגם באפעל (תִכְתְבי, תִלְמְדי).
כמו בבניינים נפעל והתפעל, בבניין פעל (אפעול ואפעל) התחילית "א" מנוקדת בסגול, ויתר התחיליות מנוקדות בחיריק.
4. בהמשך נלמדות הגזרות החשובות דוגמת פעל ל"ה, פ"נ, פ"י וכו'.
לימוד העתיד משולב בקטעי קריאה ובשיחות שנכתבו לצורך תרגול זמן זה והפנמתו.
מילות היחס בנטייה – סדר הוראתן
ראשונה נלמדת מילת השייכות "של" בנטייה בשל חשיבות השימוש בה"א הידיעה (התבנית "ה... שלי, שלך" וכו'). כמו כן היא סוללת את הדרך ללימוד הנטייה של מילות היחס.
מילת היחס "ל" בנטייה קלה ללומד, מאחר שכבר הפנים את נטייתה בלימוד התבנית "יש לי..."
"עם" בנטייה ניתנת לתרגום, לכן אין התלמיד נדרש להפנים את משמעותה אלא רק את נטייתה.
מילת היחס "את", אשר נלמדת על דרך ההסבר והדוגמאות ולא על דרך התרגום, אינה קלה ללומד השפה העברית. לכן רק לאחר שהתלמיד מפנים את משמעותה ואת שימושיה ראוי ללמד את נטייתה.
לאחר שהוקנתה מילת היחס "אצל" נלמדות מילות היחס בשביל, על-יד, מול, בגלל ועוד בחתך רוחב, וזאת כיוון שנטייתן זהה לנטיית "אצל" (בשבילֵך, על-ידֵך, מולֵך, בגללֵך וכו' – כמו אצלֵך). נטייתן של מילות היחס האלה היא על דרך נטיית השם ביחיד (אצלִי, אצלֵך – כמו שירִי, שירֵך). שיטת לימוד זו מאפשרת לתלמיד להטות בעצמו מילות יחס אחרות שיפגוש. די אם ייתקל התלמיד בצורה "נגדֵך" למשל, כדי שיוכל להשלים את הנטייה בעצמו.
בשיטה של חתך רוחב נלמדות גם מילות היחס שנטייתן על דרך נטיית שם העצם ברבים (עלַיי – כמו שירַיי). לאחר שהוקנו מילות היחס "על" ו"אל" בנטייה, אפשר ללמד כמקשה אחת את המילים בלעדֵי, לפנֵי ואחרֵי.
הציווי
צורת הציווי היא חלק בלתי נפרד מן השפה העברית. הוראות הפעלה של מוצר, הוראות הכנה של מתכון, הוראות למשתמש במחשב – כולן צורתן ציווי. יתר על כן, כל ההוראות בספרי הלימוד או בבחינות כתובות בציווי.
אי לכך מצאתי לנכון לכלול בספר את הציווי בשתי יחידות לימוד.
ביחידה אחת נלמד הציווי הקצר והשגור דוגמת תֵן, לֵך, שֵׁב. את צורת הציווי הזאת התלמיד מפנים ומיישם כמו כל הישראלים. ביחידה האחרת נלמד הציווי בצורה מקיפה יותר דוגמת קִראו, כִּתבו, הַשלימו, עִזבו וכד'. לא מצופה מן התלמיד שישתמש בצורות ציווי אלה לאלתר, אולם הכרחי בעיניי שיכיר את צורתן.
ללומד ולמלמד אני מאחלת הצלחה והנאה מן הקורס.
ציפי בן-עמי
תוכן העניינים